טכניקות נגינה
כפי שכבר נכתב במבוא המטאל מאופיין ע"י הנגינה בכלים והבסיסיים שבהם הם הגיטרה או שתי גיטרות (לרוב), הבאס ומערכת התופים. טכניקות הנגינה מהוות את הבסיס לייחודו של המטאל יותר מהסאונד, לכן כאן אסביר את המאפיינים העיקריים שלהן בכל אחד משלושת הכלים.
הגיטרה
הנגינה בגיטרה ובבאס נעשת במשולב ע"י שתי הידיים כאשר היד הדומיננטית פורטת ע"י האצבעות או מפרט וביד השנייה מאצבעים על הגריף.
אקורדים פתוחים ואקורדים סגורים (עם חסימה = בַּארֶה)
קיימים אקורדים שבהם רק חלק מהמיתרים הנפרטים חסומים ע"י האיצבוע והאחרים פתוחים, אקורדים אלה נקראים אקורדים פתוחים. כאשר כל המיתרים הנפרטים באקורד נחסמים ע"י האיצבוע האקורד נקרא אקורד סגור. החסימה נעשית לרוב ע"י האצבע לכל אורכה על כל המיתרים כאשר הזרת, האמה והקמיצה מאצבעות על הגריף צלילים גבוהים יותר על המיתרים באופן אופציונלי בהתאם לאיצבוע האקורד.
פריטת פיציקאטו וארפֿג'יו (= פירוק אקורדים)
פריטת פיציקטו הינה פריטה באצבעות או במפרט על כל מיתר בנפרד. בארפג'יו, בניגוד לפריטה הקיצבית בה כל המיתרים נפרטים בו־זמנית כלפי מעלה או מטה הפריטה על כל מיתר נעשת בנפרד לפי הקצב, כך שכל צליל באקורד מנוגן בנפרד. לא נהוג לחזור בארפג'יו על אותו הצליל באותו מיתר ברצף. הפריטה באצבעות בגיטרה נעשית ע"י הציפורניים לרוב ומקובלת בעיקר בגיטרה קלאסית.
טְרִיוֹלוֹת
נגינת שלושה צלילים שאינם יוצרים אקורד בתיבה אחת ברצף זה אחר זה.
פַּאוֶ'ר קורד
נגינת מרווח, לרוב של קו'ינטה, בפריטה על שני מיתרים סמוכים בו־זמנית למעלה או למטה ע"י המפרט בדיסטורשן.
אוֹוּבֿרטונים (= פעמוני הרמוניות)
ע"י שחרור ולחיצה מייד לאחר מכן של האצבע המעצבעת על מיתר כך שהמייתר נפתח ונסגר מייד לאחר הפריטה עליו נשמע צפצוף של אוֹוּברטונים (= צלילים עיליים) הנקרא גם פעמוני הרמוניות.
תמונת אילוסטרציה באדיבות סטודיו Megadesign
בנד
כיפוף המיתר על הגריף ע"י האצבע ביד המעצבעת ליצירת מירווח של חצי טון, טון, או שני טונים. אפשרי גם ליצירת מרווחים של מיקרוטונים. מקורו בבלוז.
סלאייד (= גליסנדו)
החלקת האצבע המאצבעת או גליל עגול המולבש עליה (עשוי זכוכית, קרמיקה או מתכת) הנקרא בשם זה (סלאייד) למעבר בין הצלילים (= גלישת צליל). מקורו בקאנטרי, סוגים של בלוז, קאנטרי בלוז ובגיטרת הו'איי.
פּוּלִינג והאמרינג (= לגטו)
פולינג- משיכה של האצבע המאצבעת מהמיתר על־גבי הגריף לאחר שנפרט. האמרינג- הקשה ע"י האצבע המאצבעת על המיתר על־גבי הגריף לאחר שנפרט.
גיטר שרדינג: טאפינג וסְוִ'יפִּינג
השרדינג הוא נגינת סולו מהירה, במקור על גיטרה ובאס במטאל. הוא הומצא בתחילת שנות השמונים, מקורו במטאל הנאוקלאסי ומשם עבר להארד רוק המטאלי כולל הגלֶאם והפופ מטאל וגם לספיד והת'רש. במשך הזמן הוא עבר לכלי מיתר אחרים.
הוא מנוגן ע"י שתי טכניקות: טאפינג וסו'יפינג. הטאפינג הינו תפיפה של כריות אצבעות היד הפורטת על־גבי המיתרים על הגריף. בסו'יפינג פורטים במפרט כלפי מטה ו/או מעלה ברצף במעיין ארפג'יו מהיר בעוד אצבעות היד המאצבעת לוחצות על כל מיתר שנפרט לחיצה מהירה בעת שנפרט.
פֿייד
הגברה או החלשה של עוצמת הצליל המנוגן (הווֹליוּם). ההגברה נעשת בהדרגה משקט מוחלט- פייד אין. ההחלשה נעשת בהדרגה עד השתקת הצליל- פייד אַוּט. אפקט זה נעשה ע"י כפתור הווליום (עוצמת השמע), בגיטרה עצמה, על־פי רוב.
מְיוּט
פאלם מיוט, או מיוט בקיצור, מבוצע ע"י לחיצה של צד כף־היד הפורטת על המיתרים סמוך לגשר התחתון.
נגינת סינגל נוֹוּט וטרמולו פיקינג
נגינה של תווים בודדי על המיתר נעשת בסולואים ובמלודיות בהן נלחץ האיצבוע של כל מיתר ונפרט בו־זמנית בנפרד מכל תו אחר. בטרמולו פיקינג מנגנים על מיתר אחד ע"י מעיין פולינג והאמרינג מהירים, אלא שבניגוד לאופן הרגיל שבו מבוצעות טכניקות אלה, המפרט פורט בעת כל שחרור או הקשה של האצבע המאצבעת על הגריף.
השימוש בטמולטור וסוגי גשרים
קיימים גשרים נחים שאינם זזים וגשרים צפים שכן זזים, הידוע שבהם הוא הפֿלוֹידרוֹוּז. בגשרים הצפים קיים הטרמולטור סטיק שמזיז אותם. בפֿלוֹידרוֹוּז קיימת נעילה של המייתרים וגם בגשר העליון כדי שלא יאבד הכיוונון בשל תזוזת הגשר הגורמת למתיחת וקיווץ המיתרים בעת השימוש בטרמולטור סטיק. ע"י כך מושגת מתיחה וקיווץ של גובה הצליל ואף הרעדה של המייתרים הגורמת לצליל לירטוט.
ההדגשים המיוחדים בריפֿים של המטאל
במטאל מנגנים בטכניקות המוזכרות. בכל ז'אנר וסגנון ישנן טכניקות שעליהן שמים את הדגש אך ישנם מאפיינים כלליים למטאל בכללותו. ההתפתחות בסאונד איפשרה את התפתחות טכניקות הנגינה. שמיעת המוזיקה תלמד אותנו לזהות את הייחוד של השימוש בטכניקות בכל ז'אנר וסגנון. לא נרחיב כאן דיון בנושא מקוצר היריעה.
הבאס
פריטת פיציקאטו ביד ובמפרט
פריטה על כל מיתר בנפרד לפי הקצב ע"י האגודל, האצבע והקמיצה באמצעות כריות האצבע ולא באמצעות הציפורניים כמו בגיטרה, או לחלופין ע"י מפרט. הפריטה ע"י מפרט מאפשרת נגינה מהירה ונותנת צליל דק וחד.
בייס שרדינג
נגינה מהירה על הבאס ע"י טכניקות טאפינג וסו'יפינג.
סְלאפ בייס
פריטה באמצעות מכה ע"י צד האגודל. נהוגה בפֿאנק. נגינה זו נותנת צליל פריטה שמן.
מערכת התופים
חלקי מערכת התופים
התופים- בייס דראם, סנר, טמטמים ופֿלורטמים
המצילות- האיי־האט, ראייד, סְפְּלֶאש קְרֶאש וצ'איינה
פעמונים ותופים נוספים (טימפניז ורוטוטמים)
טכניקות תיפוף המיוחדות למטאל: פדאל דאבל באס ובלאסט ביט
במטאל משתמשים בדוושת תוף באס כפולה, מה שנקרא דאבל באס או דאבל קיק, המאפשרת נגינה מהירה ומדוייקת על תוף הבאס, שנשמעת כמו מכונת יריה למשל.
הבלאסט ביט הינה טכניקה שהומצאה בהארדקור פאנק ושוכללה ע"י ממציאי הדת' מטאל (יורחב ויפורט על כך בפרק 6 דת' ברוטאל וגראיינדקור). הטכניקה הינה הגברת הטמפו של מהלך התיפוף, החוזר על עצמו, בהדרגה, כל תיבה או מספר תיבות קבוע בהן חוזר המהלך, עד הגעה לתיפוף במהירות מסחררת.