פרק לדוגמא
מועצתו של סֶרדוֹן
העלפֿים מתו בהמוניהם בנולדור. הקוסמת יצאה לתור אחר ישועות. גם הגמדאים חשו בנחת זרועה של הנשימה השחורה בבטן ההר הסמוך, רבים מהם מתו. האורקים הפסיקו מפשיטותיהם על בלוּרַאנג. גם בהם הכתה המגפה. הגובלינים התבודדו ולא יספו להשגיח על אוצרותיהם. הם עסקו בלסעוד את חוליהם ולספור את מתיהם.
סֶרדוֹן בנו של אלרונד היה מלך עדת עלפֿים גדולה בריבֿנדייל שחזרה מוולינור לפני אלפיים שנים אחרי ההגירה שהייתה מאתיים שנים לפניה, לאחר הניצחון על סאורון. אנדור בנו של פנדור הקיטע, נציג דם נומנור הגיע גם. נקבת אורוק היי גם הייתה באולמות ארמונו שבריבֿנדייל, באה מהצפון. היא עמדה בשקט בפינה. סֶרדוֹן דיבר בעודו צועד אנה ואנה באולם:„מגפה באה מהמזרח בנשימת בני כל העמים ושמעתם מה קורה למי שנוגעת בו הנשימה השחורה“.
אנדור אמר:„אל תוסיף. זוועות“! והסתיר פניו בידו.
נקבת האורוק היי אמרה:„הזהרתי אתכם על שלושה הבלרוגים שיצאו מזרחה ממורדור לפני חצי שנה“.
סֶרדוֹן ואנדור אמרו יחדיו בזילזול„עזבי שטיות“.
היא התכווצה בפינה שאליה עמדה נלחצת מקודם.
סרדון אמר בחיוך אבהי:„סתם צחקנו קצת“.
אנדור שאל מודאג:„הכל בסדר“?
היא היססה:„לא שלושתם בדיוק בלרוגים. רק אחד שד של אש. האחרים היו שד של בוץ והשלישי של רוח סערה“.
שניהם האיצו בה:„ומה קרה? ספרי כבר“!
-„אז אם אתם כבר שואלים, הם התאחדו והייתה סופת בוץ בוערת במזרח שכילתה את עצמה ונעלמה. ובמקום שבו נעלמה הייתה עיר גדולה שהפכה לעיירת רפאים שוממת תוך שבוע מאז ומשם הגיעה המגפה.
טוב, נוכחותי נדרשת במקום אחר באופן דחוף“.
„היי שלום.“- הם ענו.
היא יצאה מהאולם כרוח סערה בלי לענות להם.
סרדון ואנדור המשיכו לדבר ביניהם בשעה שהיא עזבה את האולם. אנדור פסע לעברו של סרדון, מתרחק מדלת האולם לאחר שיצאה. סרדון אמר לו:„היא מאוד רגישה. אולי יותר מדי בשביל התפקיד“.
-„היא והקוסמת מעולם לא היו באותו מקום בו זמנית“.
-„זה מוזר, למרות שהן שתיהן חברות במועצה“.
-„יש לי חבר הוביט מהפלך, צאצא של סם גמג'י שהייתי רוצה לצרף למסע. הוא היסטוריון של מלחמת הטבעת והעידן הרביעי“.
-„ הם צריכים להכיר. זאת אומרת היא והוא.“ והם צעדו לכיוון הדלת.
בזמן שהם המשיכו לדבר היא הסתתרה בחדר צדדי קטן. פשטה את גלימתה והפכה אותה פנימה כלפי חוץ. רכסה את גלימתה שהייתה פתוחה קודם והשתנתה מנקבת אורוק
היי לאישה גדולה. כאישה גדולה היא ניגבה דמעה מקצה עינה, ולגמה שני פיינטים של שכר.
בתוך האולם סרדון אמר לאנדור תוך שהם פונים מהדלת וצועדים פנימה:„אז כבר הוחלט. עכשיו צריך לשתף את הקוסמת ולשלוח לסיירת הודעה, היא כבר תפגוש אתכם בדרך“.
-„ידוע לך שגם הסיירת היסטוריונית“?
הקוסמת צעדה פנימה מאחוריהם, מחייכת חיוך עגום:„שלום אדוני החכמים“!
הם ענו לה יחדיו:„שלום גבירתנו היפה בנשים“.
היא ביטלה את דיבריהם:„למרות שהסיירת יותר סקסית ממני“. הם החלו במקהלה דיס הרמונית של התנצלויות רפות, מועדים זה על התנצלותו של זה.
היא ניגשה אליהם:„סרדון, מלא את גביעי ביין. שמעתי שיש במרתפך חביות חדשות של יין משובח. אחר־כך נמשיך לדבר“.
סרדון ענה:„אנדור ייסע לפלך ויפגוש אתכן בברי, הוא יפגוש שם חבר שיצטרף למשלחת“.
הקוסמת התרתה:„את זה אני יודעת. אבל פגשתי את נימוזי, היא ניפגע מכם מאוד וזה חורה לי. התעדכנתי ממנה על מהלך הפגישה עד הגעתי, עד כמה שהיה צורך, הרי אתם יודעים שיש לי דרכים משלי לדעת“.
אנדור שאל:„חוץ מאיתנו אף אחד לא יודע על המשימה“?
סרדון ענה לו:„שלחתי את בתי למשימה באחד הגבולות, שחכתי איזה, היא תחזור רק עוד שלושה ימים. כל השאר עסוקים במטלות שונות ולא יפריעו לנו“.
